#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הספק אם יש תחומין למעלה מעשרה?	"כיון שעיקר מקום הילוך הוא תוך י&#x27; טפחים נסתפקו חז&quot;ל אם יש תחומין למעלה מעשרה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), והערוה&quot;ש (סע&#x27; א&#x27;) ביאר הספק כיון שאין רה&quot;ר וכרמלית למעלה מעשרה דלמא ג&quot;כ אין תחומין [מ&quot;מ עדיין שייך איסור מעביר למעלה מעשרה (ערוה&quot;ש סע&#x27; ז&#x27;)]"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור דשייך להסתפק אם יש תחומין למעלה מעשרה?	"אם היה למעלה מעשרה מערב שבת וירד בשבת דלמ&quot;ד יש תחומין למעלה מעשרה יצא מתחומו ואין לו אלא ד&#x27; אמות ולמ&quot;ד אין תחומין למעלה מעשרה לא יצא ויש לו אלפים [וחידש המהרש&quot;א (מ&quot;ה ע&quot;ב) דוקא אם דעתו היתה לקנות שביתה בשבת (רע&quot;א), אכן התוספת שבת (סי&#x27; ת&quot;א) הביא מהרש&quot;ל דס&quot;ל דא&quot;צ דעתו, וכן הוא סתימת הפוסקים (נתיבות שבת פמ&quot;ה הע&#x27; מ&quot;ט)]. וכן יש נפק&quot;מ אם קנה שביתה מבעוד יום ורוצה לצאת מתחומו למעלה מעשרה [ולא ירד] דלמ&quot;ד יש תחומין למעלה מעשרה אסור ולמ&quot;ד אין תחומין למעלה מעשרה מותר לצאת"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קנה שביתה ויצא למעלה מעשרה וירד?	"אפי&#x27; למ&quot;ד אין תחומין למעלה מעשרה מ&quot;מ אינו יכול לזוז ממקומו דהרי הוא חוץ לתחומו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27; - י&#x27;)"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא ספינה ממים שבים דאמרינן דהספינה אינה קונה שביתה למעלה מעשרה אבל המים קנו שביתה?	"תרצו תוס&#x27; (מ&quot;ה ע&quot;ב) דמים חשיבי כולהו כחדא דמחוברין הם לקרקע משא&quot;כ הספינה (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, ערוה&quot;ש סע&#x27; ו&#x27;)"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עמוד גבוה י&#x27; טפחים בכלל הספק אם יש תחומין למעלה מעשרה?"	"אם הוא ד&#x27; טפחים על ד&#x27; טפחים ניחא תשמישתיה ופשוט דנחשב על הארץ, ואם אינו ד&#x27; על ד&#x27; הוי כאילו הולך באויר (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27; - ד&#x27;), אמנם השעה&quot;צ (ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק בגשר ארוך אבל אינו רחוב ד&#x27; טפחים דאולי עדיין נחשב כניחא תשמישתיה ואסור {ונראה פשוט דכל ספיקותו הוא בדבר שמחובר לקרקע אבל בספינה או בשאר דברים שתלוים באויר ממש פשוט דהוי בכלל הספק אם יש תחומין למעלה מעשרה אפי&#x27; כשהם ניחא תשמישתיה}, והערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) מסתפק בהר זקוף שקשה לעלות אי אמרינן אין תחומין למעלה מעשרה"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות הראשונים אם יש תחומין למעלה מעשרה?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דהוא ספיקא דדינא ובתחומין דאורייתא אזלינן לחומרא ובתחומין דרבנן אזלינן לקולא, הרא&quot;ש ס&quot;ל דאזלינן לחומרא אפי&#x27; בתחומין דרבנן [וביאר הב&quot;ח דהוי ספק בגמ&#x27;, ותמה עליו הערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) תמיד אזלינן לקולא באיבעיא דלא איפשיטא בגמ&#x27; במילי דרבנן, אלא פי&#x27; דטעמא דהרא&quot;ש הוא דפשטות הגמ&#x27; משמע דיש תחומין למעלה מעשרה ורק דוחין בדיחוי עלמא], והרשב&quot;א ס&quot;ל דאם קנה שביתה מערב שבת יש לה חזקת שביתה ואסור לצאת מתחומו למעלה מעשרה אבל אם היה למעלה מעשרה בשבת אזלינן לקולא דיש לו אלפים כשיורד לארץ בשבת (ב&quot;י), והטור מחמיר כהרא&quot;ש דלעולם אזלינן לחומרא, והמחבר והרמ&quot;א פסקו כהרמב&quot;ם"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם י&quot;ב מיל נחשב כתחומין דאורייתא?	"מהמחבר והרמ&quot;א משמע דחוששין לשיטת הירושלמי די&quot;ב מיל דאורייתא, אבל הגר&quot;א ס&quot;ל דהעיקר הוא כהשיטות דאפי&#x27; י&quot;ב מיל דרבנן וא&quot;כ לעולם יש להקל למעלה מעשרה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), וכן נקט הערוה&quot;ש (סע&#x27; ב&#x27;)"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה מקומות הוי פשוט דהוי תחומין דרבנן [וא&quot;כ אזלינן לקולא בלמעלה מעשרה אפי&#x27; להירושלמי]?"	"1) פחות מי&quot;ב מיל [דלא קיי&quot;ל כר&quot;ע דס&quot;ל דאלפים אמה אסור מדאורייתא]&lt;br&gt;2) בימים ונהרות דאינם דומים לדגלי מדבר (רמב&quot;ם)&lt;br&gt;3) מבואר מתשובת הרמב&quot;ם דאפי&#x27; כרמלית על יבשה אינו תחומין דאורייתא דבמקום שאיסור טלטול אינו דאורייתא אלא דרבנן א&quot;א להיות לוקה על תחומין דאורייתא (מגיד משנה, ב&quot;י, רע&quot;א, גר&quot;ז), והוסיף רע&quot;א לפי&quot;ז בזמנינו לפי השיטות דרה&quot;ר בעי ששים רבוא ליכא איסור תחומין דאורייתא כלל, אכן השיג עלייהו הביה&quot;ל (ד&quot;ה והואיל) דלמ&quot;ד אלפים דאורייתא נלמד ממגרש העיר דהיה כרמלית ש&quot;מ דלית ליה האי סברא דאם פטור על טלטול פטור על תחום, ועוד משמע שהרמב&quot;ן חולק על דין זה דכתב טעם אחר דאינו עובר על תחומין דאורייתא בספינה דהרי אינו הולך ברגליו ומשמע דלא ס&quot;ל כהטעם דכרמלית, ועוד אינו משמע כן מלשון המחבר ורמ&quot;א דרק כתבו דימים ונהרות הוו מקומות דליכא תחומין דאורייתא, ולפיכך העלה הביה&quot;ל להחמיר בכרמלית על יבשה&lt;br&gt;4) המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מח&#x27; בין המהרלב&quot;ח ומהר&quot;ם אלשקר אם כליו ובהמתו אסורים מדאורייתא בתחומין, והרשב&quot;א (עירובין צ&quot;ז ע&quot;ב) ס&quot;ל דהוא דרבנן, והביה&quot;ל (ד&quot;ה למאן) גם הביא מרמב&quot;ן דהוא דאורייתא אבל מסיים דיש להקל בלמעלה מעשרה בצירוף השיטות די&quot;ב מיל דרבנן אפי&#x27; ביבשה"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לירד מהספינה דרך מעבורת [ספינות קטנות] משום איסור שט?	"אם היא קשורה להספינה והנמל ליכא איסור כלל, ואם אינה קשורה המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מח&#x27; בזה אם נראה כשט כיון שלא שבת בו מבעוד יום אבל הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) להקל כהגר&quot;ז דמותר [דהגר&quot;ז מקיל אפי&#x27; לירד לספינה גדולה וכ&quot;ש כאן לירד לספינה קטנה (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)]"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק למעלה מעשרה?	"כתב הב&quot;י והרמ&quot;א דאזלינן לקולא דספיקא דרבנן לקולא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד) [ואע&quot;פ שהוא ס&quot;ס להחמיר שמא הוא למטה מעשרה ושמא יש תחומין למעלה מעשרה, תי&#x27; הבית מאיר ורע&quot;א דמכאן ראיה לשער המלך (הל&#x27; מקואות פ&quot;י ה&quot;ו) דאמרינן ספק דרבנן לקולא אפי&#x27; בס&quot;ס להחמיר (דלא כמשנ&quot;ל הל&#x27; אבות הטומאה פ&quot;ח ה&quot;ה), אולם דחה הבית מאיר די&quot;ל ע&quot;פ תוס&#x27; עירובין (מ&quot;ה ע&quot;ב) דבתחומין מקילין בספק אע&quot;פ שהוא דבר שיש לו מתירין וה&quot;נ מקילין בס&quot;ס להחמיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)]"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יצא מתחומו ביו&quot;ט שחל בערב שבת?	"כתב הב&quot;י בשם ההגהות אשר&quot;י דשתי קדושות הן ואע&quot;פ שביו&quot;ט אין לו אלא ד&#x27; אמות מ&quot;מ בשבת יש לו אלפים [וה&quot;ה להיפך] (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שיצא חוץ לתחום, מתי יש לו היתר לילך יותר מד&#x27; אמות?"	כתב הרמ&quot;א בשם האור זרוע דמותר לו לילך יותר מכח גשמים או שחמה זורחת עליו או שצריך לנקביו ואין לו מקום סתר וכדומה מותר לילך עד שיגיע לעיר ואז יש לו כל העיר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {וצ&quot;ב מהי&quot;ת להקל בתחומין משום צערא בעלמא}	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוים דחפוהו לתוך העיר?	"כ&quot;ש דהוי אונס ויש לו כל העיר, אבל אסור לומר להגוים שידחפו אותו (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז), ומ&quot;מ מבואר מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) בשם אביו דמותר להערים ולעמוד בראש הספינה עד שא&quot;א להגוים לצאת אלא אם דוחים אותו "	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במסילת ברזל 2) בקרון 3) ע&quot;ג סוס 4) בספינה?	"1) כתב תשובת חת&quot;ס (ח&quot;ו סי&#x27; צ&quot;ז) פשוט דיש בזה איסור תחומין ב-train (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין) 2) כתב הב&quot;י לעיל (סי&#x27; רס&quot;ו סע&#x27; ב&#x27;) דכיון דרחב ד&#x27; טפחים וניחא תשמישתיה יש בו איסור תחומין אפי&#x27; למעלה מעשרה, וכ&quot;כ המג&quot;א (שם ס&quot;ק ז&#x27;) והמ&quot;ב (שם ס&quot;ק י&#x27;) {ולכאורה ה&quot;ה ב-bus ומכונית} 3) הב&quot;י (לעיל סי&#x27; רס&quot;ו סע&#x27; ב&#x27;) הביא דאמרינן בזה אין תחומין למעלה מעשרה, והוסיף המג&quot;א (שם ס&quot;ק ז&#x27;) דהיינו דוקא כשרגליו למעלה מעשרה, אכן המג&quot;א (שם) השיג עליו וס&quot;ל דאמרינן רכוב כמהלך דמי ואפי&#x27; אם רגליו למעלה מעשרה יש בו איסור תחומין, ותמה עליו החת&quot;ס (ח&quot;ו סי&#x27; צ&quot;ח) דרכוב כמהלך דמי נאמר רק לגבי הנדון אם הוא עומד או יושב אבל לא לגבי הליכה ע&quot;ג קרקע 4) המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רמ&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ד) הביא מח&#x27; בספינה שתוך י&#x27; לקרקע ורגלי האדם למעלה מעשרה שהב&quot;י ומג&quot;א מחמירים אבל היראים (סי&#x27; רע&quot;ד, מובא בב&quot;ח שם) מקיל, ואע&quot;פ שהערוה&quot;ש (שם) מחמיר כהב&quot;י ומג&quot;א מ&quot;מ המ&quot;ב הכריע כהגר&quot;ז (שם סע&#x27; ג&#x27;) דאפשר לסמוך על שיטת היראים כשהוא צריך לכך, ומיהו ביאר הגר&quot;ז (שם קו&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דהיראים ס&quot;ל דדוקא בעמוד יש תחומין דהוי כארעא סמיכתא משא&quot;כ ספינה שהוא למעלה מן הקרקע [וצריך להיות למעלה מג&#x27; טפחים] אינו כארעא סמיכתא אבל פשוט דבקרון ובסוס שהם מונחים על הקרקע אפי&#x27; להיראים יש בו איסור תחומין דהם כארעא סמיכתא {וא&quot;כ ליכא היתר ב-bus לומר שהוא למעלה מעשרה}"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא בספינה מהלכת?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ממקום) דלכאורה מבואר מגמ&#x27; (דף מ&quot;ה) דכל דבר שניידי אינו קונה שביתה כלל וא&quot;כ הספינה אינה קונה שביתה כל זמן שהיא מהלכת, ואפשר לחלק דספינה מינח נייחא ומיא מסגי תותה וכמ&quot;ש בב&quot;מ (ט&#x27; ע&quot;ב), ואח&quot;כ הביא מרשב&quot;א ורמב&quot;ן דכל זמן שהיא מהלכת אינה קונה שביתה, והביה&quot;ל מסיים דאינו משמע כן משאר הפוסקים ולשון הש&quot;ס, וצ&quot;ע למעשה, והנה, מצינו ברשב&quot;א בעבוה&quot;ק (שער ה&#x27; סע&#x27; כ&quot;א) בשם הראב&quot;ד דאדם ההולך אינו קונה שביתה והרשב&quot;א חולק עליו וס&quot;ל דההיתר דניידי נאמר רק בכלים ולא באדם דניידי, ויש לבאר ע&quot;פ הערוה&quot;ש (לקמן סי&#x27; ת&quot;ט סע&#x27; ח&#x27;) דס&quot;ל דבכל אופן שאפשר לו לעמוד הרי הוא קונה שביתה אפי&#x27; כשהוא הולך, וכן משמע מרבינו יהונתן (מובא בספר תיקון עירובין פ&quot;ב הע&#x27; ל&quot;ד) וז&quot;ל כל מידי דאינו יכול להיות קבוע במקום אחד אלא הוא נע ונד אינו קונה שביתה עכ&quot;ל, ש&quot;מ דאדם שיכול לעמוד קונה שביתה, ואפ&quot;ה ספינה אינה יכולה לעמוד לפיכך אוקמיה הרשב&quot;א כגון שהיה עומד במקום אחד בין השמשות {ולפי&quot;ז יש לעיין במכונית אם הוא דומה לאדם או לספינה דהרי אפי&#x27; ספינה אפשר להמעידה לאחר איזה דקות, ולהלכה הביה&quot;ל מסופק אם אפשר להקל אפי&#x27; בספינה כ&quot;ש במכונית יש להסתפק אם אפשר להקל, אולם מסתבר דיש מקום להקל}"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בים שקפא ונעשה קרח?	"כתב רע&quot;א (מהדו&quot;ת סי&#x27; ב&#x27;) דעדיין לא ניחא תשמישתיה וליכא איסור תחומין אבל לפי הט&quot;ז (סי&#x27; שס&quot;ג ס&quot;ק ב&#x27;) שקרח מבטל מחיצתא יש בה איסור תחומין, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שס&quot;ג סע&#x27; כ&quot;ט "	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אומר לגוי להביא כליו חוץ לי&quot;ב מיל האם יש בזה חשש אמירה לעכו&quot;ם לעשות איסור דאורייתא?	"נראה לר&quot;י באק דפשוט דלית ביה חשש אמירה לעשות איסור דאורייתא דהרי מבואר בגמ&#x27; (מ&quot;ה ע&quot;ב) בעבים שהביאו גשמים מאוקיינס והוי ספק אם הלכו י&quot;ב מיל שמותר משום ספק דרבנן לקולא, והקשו הראשונים הרי הוא ספק איסור דאורייתא די&quot;ב מיל, ויש בזה ג&#x27; תירוצים, א&#x27; ש&quot;מ די&quot;ב מיל דרבנן, ב&#x27; האיסור דאורייתא הוי לילך ברגליו י&quot;ב מיל ולא כשהובא ע&quot;י אחר (רמב&quot;ן, ומובא בביה&quot;ל ד&quot;ה והואיל), ג&#x27; בכלים ליכא איסור דאורייתא די&quot;ב מיל, ונמצאת כשהביא הגוי את כליו חוץ לי&quot;ב מיל שייך כל ג&#x27; תירוצים אלו ופשוט דלית ביה חשש אמירה לעשות איסור דאורייתא משום י&quot;ב מיל"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חשכה לו בדרך והוא חוץ לתחום 1) והוא על bus שאינו עוצר 2) והוא נוהג מכונית מעצמו?	"1) נראה דאינו שייך ההיתר למעלה מעשרה וכמ&quot;ש למעלה אבל שייך ההיתר דכל זמן שאינו עוצר אינו קונה שביתה [אבל לפי הערוה&quot;ש (לקמן סי&#x27; ת&quot;ט סע&#x27; ח&#x27;) קנה שביתה דבידו לעצור], ואפי&#x27; אם עצר י&quot;ל דהוי כמקום צער דבית הכסא וירידת גשמים ויכול להקל להמתין עד שיגיע לעיר ואז יש לו כל העיר המוקף חומה, ולפי הרמב&quot;ן כל העיר ממש [ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; ת&quot;ה סע&#x27; ו&#x27;) דיתכן דלא שייך להקל כהרמב&quot;ן בכה&quot;ג] 2) נראה שצריך לעצור ויכול לשכור taxi להביאו לעירו וכל זמן שלא עצר עדיין לא קנה שביתה, ואפי&#x27; אם עצר בין השמשות יש להקל מספק דהוא עדיין יום ולא קני שביתה, ואם עצר משחשיכה יש לבדוק אם יש מקום תוך אלפים שיכול לשבות בשבת"	סימן תד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש תחומין תחת הארץ?	"כתב תשובת מהרי&quot;א אסאד (סי&#x27; ס&quot;א) דכמו שאין תחומין למעלה מעשרה כך אין תחומין למטה מעשרה [ותמה ספר תיקון עירובין (פ&quot;ב הע&#x27; י&quot;ח) למה צריך להיות למטה מעשרה]"	סימן תד סעיף א		
